הכתב והקבלה, במדבר ה׳:י׳

ואיש את קדשיו. כל הקדשים שלא צוה בהן הכתוב ליתנם לכהן, יהיו לבעלים, כגון מעשר שני ונטע רבעי ומעשר בהמה אף על פי שהם נקראין קדש לה', אף על פי כן מותרין לבעלים:

איש אשר יתן לכהן. קדשים שצוה בהן הכתוב לתתם לכהן כמבואר בפרשת קרח יש לבעלים זכות בהם שהם לכהן אשר יתנם לו, ולא יוכלו שאר הכהנים לגזלם ממנו, וממילא נלמוד שטובת הנאה לבעלים. רמב"ן: